הפעם הראשונה - לינור אליאב

תמיד יש פעם ראשונה. פעם ראשונה שפקוד שלך עושה משהו שאף פקוד אחר לא עשה מעולם. משהו שלא דמיינת שיכול לקרות במערכת היחסים שלך עם אותו חייל. או חיילת. לא דמיינת, כי את תופסת את עצמך כמפקדת קשובה, מכילה, גמישה, שבונה מערכת אמון עם הפקודות שלה.

ואז בא מישהו עם עולם ערכים אחר לגמרי או תפיסה שונה לגמרי של המציאות, והנה מול הפנים שלך מתחולל, בפעם הראשונה, ארוע שאת לא יודעת איך להגיב אליו. פתאום את מפקדת רעה, נקמנית, לא מבינה. או סתם לא אפקטיבית.

ומה אז? איך מתמודדים עם סיטואציה כזו?

בואו נראה מה האפשרויות העומדות בפני המפקד בסיטואציה של פקודים ''מאתגרים'':

1. להתעלם- בתקווה שהבעיה תעבור, אך יש גם סיכוי שהיא רק תתפח ותתפח ולכן התעלמות לרוב לא תפתור את הבעיה. רוב הסיכויים שהיא פשוט תדחה את הקץ לתקופת זמן מוגבלת.

2. להקשיח עמדות – להגיד לעצמך- כמובן שאני צודק.ת. הדרך שלי היא הנכונה. כמובן שהבעיה אצל אותה פקוד.ה סורר.ת. היא זו שצריכה להתיישר. עובדה שכל השאר משתפים פעולה היטב... אז אם ככה, ראוי להקשיח עמדות, ''להעמיד במקום'', להעניש, אולי אפילו לוותר- כי אותו פקוד אינו מתאים למסגרת?

3. להתרכך- לזרום עם אותו פקוד, לנסות להשתנות , להתגמש, לשנות קצת את הכללים – כי אולי זה פקוד שצריך יותר מרחב? אולי זה מישהו שצריך יחס שונה ודווקא אם נתרכך הוא יפרח?

כמובן שאף אחת מהאפשרויות הללו אינה אפקטיבית במלואה. ככל הנראה, נדרש משהו קצת שונה.

הצעד הראשון שאני מציעה הוא הקשבה. ממליצה להקשיב לפודקאסט ''חושבים טוב'' בנושא הקשבה (עם פרופ' אבי קלוגר) או לקרוא את המאמר שלו ''למה זה טוב להקשיב''. קלוגר מתבסס על מחקרים וטוען כי הקשבה אמיתית משפרת את התוצאות בכל תחומי החיים. בין מפקד לפקוד היא מאפשרת חיזוק הקשר, שיפור ההבנה והאמון בין שני הצדדים וגם מייצרת הערכה הדדית. בנוסף היא מאפשרת מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות. באחת היחידות שבה שירתתי כיועצת ארגונית, מפקד היחידה לא הסתדר עם אחד מהסא"לים שלו. התפיסות הפיקודיות שלהן היו שונות לגמרי, מה שיצר התנגשויות אין סופיות. מפקד היחידה טען שהסא"ל לא מבין מה זה פיקוד ומה זו אחריות ומהי מקצועיות. הסא"ל הרגיש שלא מקשיבים לו ולא רואים אותו ושכל מה שהוא עושה- לא מספיק טוב. כאשר הבנתי את הקושי- ניסיתי לגשר ביניהם, ללא הצלחה. למפקד לא היתה יכולת להקשיב ולקבל את פקודו כפי שהוא, ולכן גם לא הצליח לחנוך אותו ולקדם אותו. בתום שנתיים הוא סיים את תפקידו שם מתוסכל, כיוון שהרגיש שהוא משקיע רבות בתפקיד, אך אינו מוערך. פגשתי אותו כעבור שנה ביחידה אחרת שבה שירתנו שנינו. הוא היה אחר לגמרי- קצין מוביל, שנתפס כמקצוען אמיתי והיווה מודל גם לקצינים בכירים ממנו. במקרה של אותו סא"ל, הקשבה אמיתית לצרכיו ולטענותיו היתה עשויה לסייע למפקד להבין יותר טוב מי עומד מולו ומהן אמונותיו וערכיו, מהם צרכיו ומדוע הוא חושב כפי שהוא חושב. זאת, במקום להיות במצב תודעתי של התקפה, כעס והתנגדות לאותו פקוד. כשתקשיבו באמת, לא תהיו במצב של התנגחות ומשם- תוכלו להבין כמה עמוק הפער, האם אפשר לבנות כאן מערכת יחסים אפקטיבית? אם התשובה לשאלה זו היא חיובית- יהיה אפשר להתקדם.

הצעד השני הוא לעבור לדו-שיח של אנשים בוגרים. מודל TA של אריק ברן עוסק בהנחת היסוד שלנו במערכת היחסים. ישנם 3 סוגי אגו- הורה/ בוגר/ ילד. כאשר התקשורת במקרה הנוכחי מתקיימת בין הורה (יודע כל, נוזף, מצפוני) לבין ילד (נזוף, עושה דווקא, בוחן גבולות) – היא כנראה לא אפקטיבית. שינוי לאגו ''בוגר'' יכולה לשנות את השיח בהתאם. זהו הזמן לייצר אמון והערכה הדדית (מזכירה שבשלב הקודם הקשבתם לעומק וגיבשתם החלטה שאתם רוצים להתקדם...). כשהייתי סגן צעירה היה לי חייל (לצורך הסיפור נקרא לו אביב). בעיני, אביב היה פשוט חייל עצלן. כל מה שביקשתי לא קרה, הכל לקח זמן, וכל מה שביצע - היה באיכות נמוכה. שאר המש"קים ''תקתקו משימות'' ורק הוא השתרך מאחור. ידעתי שאביב עם נתוני איכות גבוהים ביותר ולכן הפרשנות הטבעית שלי היתה שהוא פשוט מתעצל. נזפתי בו שוב ושוב, הערתי ואיימתי, עד שהייתי קרובה להתייאש. לא הבנתי מה לא עובד ומה הוא לא מבין. בסופו של דבר, ישבנו לשיחה. סיגלתי גישה של ''בוגר'': ''אביב, אתה אחד החיילים החכמים שהכרתי. יש לך מלא פוטנציאל. האמת שאני קצת קרובה להתייאש ממך. כל משימה - נדחית, נראה שאין לך חשק לשום דבר. אשמח שתסביר לי מה קורה. אתה רוצה לעזוב? אולי התפקיד לא מתאים לך? אולי יש משהו שאני עושה לא בסדר?"... אביב לא ידע מה לומר. הוא הביט בי נבוך. בזמנו הוא לא הסביר את עצמו ומה קורה איתו. אבל השיפור החל באופן מיידי. הוא לקח את עצמו בידיים, התאמץ מאוד והשתנה באופן קיצוני. כעבור שלושה חודשים - יצא לקצונה ולבסוף החליף אותי בתפקיד.

הצעד השלישי הוא תהליך משותף. חניכה, למידה, שיקוף ומשוב. על כך- ארחיב בפעם הבאה.

לינור אליאב הינה בשנתיים האחרונות היועצת הארגונית של יחידת לוטם.